אבל אחז בעולם התורה והתשובה עם הסתלקותו לשמי רום של האי גברא רבא יקירא, שקירב לבבות תועים לאבינו שבשמים, האהיב את התורה על שומעי לקחו והעמיד לגיונות של תלמידים הגאון רבי יוסף שלום פנחסי זצ"ל, שחיבר עשרות ספרים בהלכה ובתורת המוסר, אשר השיב את נשמתו טהורה לבוראו לאחר שהזדכך בייסורים קשים ומרים וקיבלם בדומיה והוא בן ע"ב שנים בפטירתו.

מתולדותיו: הגאון המנוח זצ"ל נולד באיראן בכ"א כסליו תשי"א, לאביו רבי משה פנחסי ז"ל, ואימו הרבנית נרגז ע"ה, שהסתלקה לבית עולמה לפני כשבועיים ימים.
בבית שכל כולו תורה וחסד גדל נער יניק וחכים זה שהיה לפאר הצורבים הצעירים, והלך והתעלה במעלות התורה והיראה.

משחר נעוריו התחנך על ברכי רבנן בתלמוד תורה 'בני ציון', שם ינק את ראשית חכמתו ותורתו, תוך שהוריו ורבותיו מחדירים בו אהבת תורה ויראת שמים. משם נשלח לישיבת 'השרון' של מרן הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל, שחיבבו וקירבו אליו במאד, ולאחר מכן הלך ללמוד בישיבת 'אור התורה' בבני ברק בראשות הגאון רבי צבי סימן טוב זצ"ל וכן הגאונין רבי דוד מלנובסקי זצ"ל, ורבי ראובן פיין זצ"ל.

גם במקום זה, זכה להחכים את רבותיו, קנה שם טוב לעצמו וגילה כישרונות נדירים והשתוקקות עזה ללימוד התורה ביגיעה עצומה. השקדנות המופלאה ניכרת הייתה בו, כל רגע ניצל ללימוד עוד דף גמרא ושינון עוד פרק משנה.

לאחר נישואיו, נכנס ללמוד בכולל 'חזון עובדיה' בראשותו של מרן רבינו עובדיה יוסף זי"ע, ונמנה מבין חשובי הרבנים והאברכים שעיטרו את המחזור הראשון בישיבה ובראשם הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף וחבר מועצת חכמי התורה הגאון רבי דוד יוסף, וכן אחיו הגאון רבי שמואל פנחסי ראש ישיבת 'דרכי דוד'.

במשך שמונה שנים, ישב על התורה והעבודה בבית היוצר להוראה, התפלפל עם חבריו האברכים, והעמיק בשיטת לימוד העיון המבעית, ועומק הפשט והסברה הישרה בשנינות ובחריפות תוך שהוא ממית את עצמו באוהלה של תורה.

הוא זכה אף לשמוע שיעורים מאלפים בעיון בענייני 'אבן העזר' ו'חושן משפט', ממרן הגר"ע יוסף זי"ע, שחיבבוהו עד מאד מפאת גאונותו וחריפות שכלו, וכינהו בלשון חיבה 'הרי"ף הקטן' (ר"ת: הרב יוסף פנחסי) הוא העלה על הכתב את סיכום שיעוריו ואמרותיו הטהורות, ובדרך עיונית צחה ובהירה זו דבק כל ימי חייו וביקש להעביר ביד אומן מסורת זו לתלמידיו.

לאחר שעמד בכור המבחן על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך ומסכתות רבות שהיו שגורים על לשונו, הוסמך על מרן הגר"ע יוסף זי"ע לדיינות ולהורות הוראות בישראל.

הרב המנוח ניחן במתק שפתיים ובכושר שכנוע להעמיד תורה בקרן אורה ולהשפיע רוב טובה על כל שומעי לקחו, ובעידודו של מרן הגר"ע יוסף זי"ע, סייע לגאון הצדיק רבי אהרן פינדלר בהקמת ישיבת 'מחנה ישראל' הישיבה המפורסמת לבעלי תשובה, שם זכה להרביץ תורה יחד עם ידידו הגאון הצדיק רבי יעיש דבדה במשך עשרות שנים. כעבור תקופה היה בבחינת 'מוסיף והולך' וייסד את ישיבת 'תפארת התשובה' בשכונת ארזי הבירה.

באותה תקופה, שימש כדיין בבתי דין רבנים ודן דין לאמיתה של תורה, ומונה לאב בית הדין של העדה החרדית הספרדית לצידו של הגאון הרב אהרון רחמים, והגאון הרב ניסים עטיה.

כעבור שנים אחדות, מינהו מרן הגר"ע יוסף זי"ע, לרבה של מועצת 'גזר', שם התמיד בפועלו להרביץ תורה בקרב עמך בית ישראל, לקרב יהודים ולהכניסם תחת כנפי השכינה, ולהורות למבקשי ה' את הדרך אשר ילכו בה.

נתן עיניו וליבו להיות מיצר ודואג על אחיו התועים בדרכם שהתרחקו ממסורת אבות, וקיבל על עצמו לפתוח מסילות בלבבם, להדריכם בנתיב יושר ולעלותם על דרך המלך.

במשך עשרות בשנים, כיתת את רגליו בכל רחבי הארץ להרביץ תורה לעדרים, שיחות התעוררות, מוסר צדק ומישרים, והמתיק נועם בדברי אגדה המושכים את הלב. ברוב חכמה ותבונה ופקחות עילאית שניחן בה, ידע לחדור לליבותיהם של המון העם לקבל עליהם עול תורה ומצוות, לקרבם אל חיק היהדות, ולשלוח את בניהם לתלמודי תורה וישיבות קדושות.

והכל בשלוות הנפש, בחדווה ובמאור פנים, בחיוך אצילי שהיה נסוך על פניו, השיב רבים וטובים למקורות, למסורת אבות ולרוח ישראל סבא. וזאת מלבד השיעורים העיונים הקבועים שהיו לו לאברכים ושוחרי תורה בבית הכנסת לעדת היזדים ובשכונת הבוכרים.

בשנים אלו, תנועת התשובה הייתה בשיא פריחתה, והרב המנוח מסר את נפשו לקירוב רחוקים ולהשיב לב בנים על אבות. הוא היה מבין מייסדי ארגון התשובה הוותיק 'ערכים' שנגעה בליבם של מאות אלפי יהודים בכל רחבי תבל ופעלה לבסס את האמונה היהודית, והרב המנוח מונה לרב הארגון.

הוא היה למורה דרך עבורם, ותחת שרביט הנהגתו הגיע הארגון להישגים כבירים, ועודד רבנים ומרצים להסתער על ערי השדה, ולעשות נפשות בישראל. הוא מסר את נפשו להקמתם של סמינרים, כינוסים תורנים וחוגי בית, ימי עיון ושבתות גיבוש עבור משפחות רחוקים, וחרף ההקרבה העצמית והנתק מהבית וממשפחתו בפרט בשבתות ובימים טובים, הוא התבטא כי כל זאת היה שווה לרגע בו יהודי יקבל עליו עול תורה ומצוות.

הרב המנוח עודד את המשפיעים והמעוררים לדבוק בדרך זו, כי אין גבול לשכר המוציא יקר מזולל. במשך שנים רבות, היה אף פוקד באופן בקבע את בתי הסוהר ומוסר שיעורים ושיחות מוסר לסוהרים ולאסירים. הם ראו בו את המצפן הרוחני, ורבים מהם התקשרו עימו לאחר שחרורם, זנחו את דרכם ושבו לצור מחצבתם.
זיכוי הרבים וקירוב רחוקים שהיה בוער כאש עצמותיו, לא פסק ממנו כל ימי חייו עד אשר נחלש כוחו, ואף ממיטת חוליו הנחה את ממשיכי דרכו ושומעי לקחו בדרך עצה ותבונה להטיף נועם על עדת ישורון, ולהשיב לב בנים על אבות.

לפני כעשרים ושבע שנה, שלח אותו מרן הגר"ע יוסף זי"ע, לכהן כרב הקהילות הספרדיות במודיעין עילית, ובמעמד ההכתרה הנדיר שהתקיים בעיצומו של חג הסוכות ובו נטלו חלק אלפי בני תורה שהגיעו ממוקדים רבים מכל רחבי הארץ, הטריח את עצמו מרן הרב עובדיה זי"ע לעמוד בראשות המעמד הנשגב, שם דיבר ארוכות בזכות פריחתם של בני התורה הספרדים, והפליג בשבחו של הרב המנוח תוך שהוא מורה לפעול להקמתם של מוסדות תורניים להרמת קרנם של בני התורה.
מייד נחלץ חושים להקמת מרכז רוחני גדול, בית הכנסת ובית המדרש, תלמוד תורה, כוללי אברכים, בית הוראה, בית דין לענייני ממונות וגוף כשרות למהדרין.

במשך שנים כיתת את רגליו בבתי מדרשיות ביישוב, בשבתות ובימות החול, ומסר שיעורים עיונים לאברכים ב'חושן משפט' ומכלול נושאים. כמו כן, התבלט בכישרונו להמתיק סוד ושיח במילי דמוסר ובחיזוק רוח ההשקפה הטהורה.

כעבור שנים ספורות, נפל למשכב, ולמרות כן ניהל את צרכיה הרוחניים של העיר ככל יכולתו, עד שמצבו הרפואי הלך והתדרדר. בשנים האחרונות, סבל ייסורים ומכאובים נוראיים בעקבות מספר אירועים מוחיים ולבביים שחווה, אך קיבל זאת בדומיה והצדיק עליו דין שמים.

במהלך שנות חייו, העלה על הכתב יצירות מופת מהתורה שאצר בקרבו, וחיבר עשרות ספרים וחיבורים בהלכה וחיזוק ההשקפה הטהורה, ובהם: 'אמרי פי' 'וידבר פי' 'סוגה בשושנים' 'יפה מראה' 'יפה תואר' 'יפה עניים' 'יפה נוף' ועוד.

ביום ראשון שעבר, כ"ז תמוז השיב את נשמתו טהורה לבוראו שבועיים לאחר פטירת אימו הרבנית נרגז ע"ה, ונטמן בבית העלמין סנהדריה סמוך ונראה לציונו של מרן זי"ע, לאחר הספד מר שנשאו גדולי תורה, רבנים ובני משפחה.